קראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה

Adana אטרקציותקראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה

קראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה של אנטוליה

קראטפה (Karatepe) — אחד מאתרי הארכיאולוגיה החשובים ביותר בדרום טורקיה, הממוקם על הגדה הימנית של נהר ג'ייהאן (Ceyhan) במחוז אוסמאנייה (Osmaniye), כ-23 ק"מ ממרכז המחוז קאדירלי (Kadirli). עיר חיתית מבוצרת זו מהמאה ה-8 לפנה"ס התפרסמה בכל העולם בזכות הכתובת הדו-לשונית של אזאטיוואדה (Azatiwada) — טקסט פיניקי-לובית, שהפך ל"אבן הרוזטה" לפיענוח ההירוגליפים החיתיים. כיום קאראטפה היא מוזיאון תחת כיפת השמיים המהווה חלק מפארק לאומי קאראטפה-ארסלאנטש, שבו תבליטים, פסלי אריות וספינקסים נותרו במקומותיהם ההיסטוריים, והמבקרים עוברים ממש באותן השערים שדרכם נכנסו לוחמים וסוחרים חיתיים לפני שלושת אלפים שנה.

קראטפה היא תחנה חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של המזרח הקדום, באפיגרפיה ובתרבות הממלכות הפוסט-חיתיות של אנטוליה. זהו מקרה נדיר שבו תגלית מדעית גדולה מוצגת עד היום למבקר בסביבה אותנטית ככל האפשר, מבלי להעביר את הממצאים למוזיאונים בבירה.

היסטוריה ומוצא

בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קרסה האימפריה החתית — אחת המעצמות הגדולות של תקופת הברונזה, ששלטה על רוב אנטוליה וצפון סוריה. על חורבות אימפריה זו קמו מה שמכונה "המדינות החתיות החדשות" (או ממלכות סורו-חתיות) — ישויות פוליטיות קטנות שירשו את השפה החתית, הכתב ההירוגליפי והמסורות התרבותיות. קראטפה הוקמה כנקודת גבול של אחת מממלכות אלה — אדנאוה (Adanawa) — שהייתה ממוקמת בשטח מישור צ'וקורו של ימינו, עם מרכז באזור אדנה של ימינו.

תקופת אזאטיוואדה

העיר זכתה לתהילה בתקופת שלטונו של אזיטיבאדה (Azatiwata) במאה ה-8 ובתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. על פי כתובותיו של אזאטיוואדה עצמו, הוא מונה לשליט "המלך אוואריקוס (Awarikus)", שליט אדנאווה, והעיר קאראטפה עצמה (שמה הקדום אינו ידוע — ייתכן שאזאטיוואדיה, על שם מייסדה) הפכה למבצרו המרכזי. אזיטיבאדה התפרסם בזכות ניצחונותיו הצבאיים, הרחבת השטחים ומדיניות השלום שלו, שהגנה על תושבים שלווים וסוחרים בנתיבי המסחר בין אנטוליה לסוריה.

בכתובות מתגלה בפנינו אזיטיבאדה כמלך חכם ורחום: "מילאתי את אסמי אדנבה, הצבתי סוס מול סוס, מגן מול מגן, צבא מול צבא, בכוחו של בעל והאלים; הרסתי את כל הרשעים, ובמקום שבו בעבר פחד האדם ללכת בדרך — עתה נשים הולכות עם הציר". נוסחה פיוטית זו היא דוגמה לרטוריקה מלכותית מזרח-תיכונית עתיקה, ובו-זמנית עדות חשובה לתוכנית החברתית של השליט החיתי החדש.

קץ העיר

הנסיבות המדויקות של חורבן קאראטפה אינן ידועות. ארכיאולוגים משערים שהעיר נהרסה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס במהלך מסעות הכיבוש האשורים, או מאוחר יותר — בזמן פלישת הקמרים. לאחר ההרס המקום לא שוקם, והחורבות כוסו בהדרגה ביער ונשכחו למשך 2,500 שנה, עד שבשנת 1946 החל החוקר הגרמני הלמוט בוסרט (Helmuth Theodor Bossert) בחפירות שיטתיות במקום. שכבת אפר בעובי של כמה עשרות סנטימטרים נמצאה כמעט בכל מקום — זוהי עדות ארכיאולוגית נדירה ל"הרס באש", האופייני לכיבושים האשורים והניאו-אלמיים.

גילוי ומחקר

החפירות בקרטה-פפה, שנמשכו בין השנים 1946 ל-1957 בהנהגתו של בוסרט ועמיתתו הטורקית חאלט צ'אמבל (Halet Çambel), הפכו לאחד האירועים המדעיים החשובים ביותר של המאה ה-20. התגלית העיקרית הייתה "קראטפה הדו-לשונית" — כתובת שנחרתה במקביל באלפבית הפיניקי (המוכר היטב למדע) ובכתב ההירוגליפי הלוביאני (שכמעט לא פוענח באותה עת). השוואת הטקסטים אפשרה למדענים לפענח את ההירוגליפים החיתיים — משימה שעליה התלבטו במשך עשרות שנים. לכן קראטפה מכונה לעתים קרובות "אבן הרוזטה של אנטוליה".

מחקרים נוספים נמשכו בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 בהנהגתו של חאלט צ'אמבל: נחפרו החלק המרכזי של העיר והארמון המלכותי, בוצעו עבודות שימור נרחבות של האבן, הגנה על האורתוסטטים מפני בליה והקמת המוזיאון הארכיאולוגי הפתוח הראשון בטורקיה. מאז הפך קאראטפה למודל לחיקוי בהפיכת המורשת החתית למוזיאון ולבמה מדעית עבור כמה דורות של ארכיאולוגים ואפיגרפים.

ארכיטקטורה ומה לראות

העיר קאראטפה שוכנת על פסגת גבעה המשקיפה על עמק ג'ייהאן, ומוקפת בחומת אבן עבה באורך של כ-1.2 ק"מ עם שני שערים — הצפון-מערבי והדרום-מזרחי. החומות בנויות מאבני גיר גדולות ומותאמות בקפידה. בתוך החומות היו ממוקמים ארמון המלך, שכונות מגורים ומבני משק, שנשתמרו חלקית בצורת יסודות.

השער הצפון-מערבי

הקישוט העיקרי של העיר הוא האורתוסטטים האבן (לוחות אנכיים בבסיס החומות) בשני השערים, המכוסים בתבליטים. בשער הצפון-מערבי נשמרו היטב במיוחד סצנות של סעודה מלכותית, ציד אריות, ספינות עם חותרים, נגנים עם נבלים וסצנות של הקרבת קורבנות. סגנון הפיסול הוא טיפוסי לתקופת החתים החדשה: דמויות גוציות בבגדים ארוכים, פנים מלאות הבעה, תשומת לב מוגברת לפרטי הלבוש והנשק. ליד השער הוצבו פסלי אריות וספינקסים בתפקיד שומרי סף — ומכאן השם השני של המקום, "אסלנטאס", כלומר "אבן האריות".

השער הדרום-מזרחי

ליד השער הדרום-מזרחי נמצאים האורתוסטטים המפורסמים ביותר — אלה הנושאים את הכתובת הדו-לשונית של אזיטיבאדה. הטקסט מתחיל במילים: "אני אזיטיבאדה, המבורך על ידי בעל, משרתו של אל הרעם, אשר אוואריקוס, מלך אדנבה, הפך לגדול..." — וממשיך בסיפור ארוך על מעשי השליט, פעילותו בתחום הבנייה וקללותיו כלפי מי שיעז להרוס את העיר. הגרסאות הפיניקית והלובית של הטקסט כמעט זהות, מה שאפשר להשוות ביניהן.

פסלים והגנתם

כל לוחות האבן, הפסלים והסטלות נותרו בשטח במקומותיהם ההיסטוריים, מה שהופך את קאראטפה למוזיאון ארכיאולוגי אמיתי תחת כיפת השמיים — הראשון מסוגו בטורקיה. כדי להגן על התבליטים מפני בליה ומשקעים, הוקמו סככות ופביליונים מזכוכית מעל האזורים בעלי הערך המיוחד. ליד חלק מהממצאים הוצבו העתקים: המקוריים שמורים בתצוגות מוגנות, והעתקים מאפשרים למבקר לגעת באבן ולצלם ללא פלאש.

הארמון ואזור המגורים

במרכז העיר גילו הארכיאולוגים שרידים של ארמון אזיטיבאדה עם ה"ביט-חילאני" (bit-hilani) האופייני — תוכנית של כניסה מפוארת עם שתי עמודים ומרפסת רחבה, האופיינית לאדריכלות החתית החדשה והצפון-סורית. הארמון כלל מספר חדרים הבנויים מאבן מסותתת והיה מעוטר באורתוסטטים עם סצנות ארמוניות. אזור המגורים של העיר, התופס את רוב השטח המגודר, מיוצג על ידי יסודות של בתי תושבים פשוטים ואומנים, כמו גם מבני משק — אסמים, בורות מים ובורות תבואה.

עובדות מעניינות ואגדות

  • הכתובת הדו-לשונית בקרטה-פפה נחשבת לאחת הכתובות הגדולות והמלאות ביותר בשפה הפיניקית בכל אזור הים התיכון המזרחי — חשיבותה המדעית מושווית לאבן הרוזטה של שמפולון.
  • הלמוט בוסרט עבר ברגל את כל אזור הים התיכון המזרחי בחיפוש אחר "ההר עם אבני האריות" שהובטח לו על ידי האיכרים המקומיים — וכך גילה את קרטפה.
  • הארכיאולוגית חאלט צ'אמבל, שעבדה בקראטפה כמה עשרות שנים, נחשבת לאחת ממייסדות הארכיאולוגיה הנשית בטורקיה.
  • העיר נקראה אזאטיוואדיה (Azatiwadiya) על שם שליטה אזאטיוואדה — אחת מההתנחלויות החתיות החדשות הבודדות ששמה הקדום ידוע בוודאות הודות לכתובות שנמצאו בה.
  • על תבליטי קאראטפה מתוארים לא רק מוטיבים מקומיים, אלא גם השפעות אשוריות, פיניקיות ומצריות — זוהי אחת העדויות החזותיות הטובות ביותר לדיאלוג התרבותי במזרח הים התיכון במאה ה-8 לפנה"ס.
  • בין הסצנות הייחודיות על האורתוסטטים ישנו תיאור של ספינה עתיקה עם חותרים — אחת העדויות החזותיות הנדירות ביותר שהגיעו אלינו על הצי הימי בתקופת החתים החדשים.
  • פסלי האריות של קאראטפה הם מהמרשימים ביותר בפיסול האבן האנטולי של תקופת הברזל; פרצופם האופייני, עם לוע פתוח למחצה ו רעמה מודגשת, הפך לדימוי הקנוני של האיקונוגרפיה ה"מלכותית-חייתית" של תקופת החתים החדשים.
  • הטקסט של אזיטיבאדה כולל קללות מפורטות לאלה שיעזו לפגוע באנדרטה: "מי ייתן ובאל וכל אלים העיר ישמידו את ממלכתו ואת צאצאיו". עד היום האבן נותרה שלמה יחסית — מה שמסביר, עם זאת, לא את הקללות העתיקות, אלא את עבודתם הקפדנית של משמרי המורשת.

איך להגיע

קאראטפה ממוקמת בפארק הלאומי קאראטפה-ארסלאנטאש (Karatepe-Aslantaş Millî Parkı), במחוז קאדירלי (Kadirli) שבמחוז אוסמאניה. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא אדנה שאקירפשה (Adana Şakirpaşa, ADA), המרחק הוא כ-125 ק"מ, זמן הנסיעה ברכב הוא 1.5–2 שעות. מאדנה, בכביש O-52 / D-825, יש לנסוע לכיוון קאדירלי, ומשם — בכביש מקומי לכיוון סכר ארסלנטאש; מהכניסה לפארק הלאומי ועד למוזיאון עצמו יש עוד כ-3 ק"מ של כביש סלול דרך יער אורנים.

מאוסמאניה לפארק כ-35 ק"מ. אין תחבורה ציבורית ישירות לקרטהפה — עדיף לקחת מונית או לשכור רכב. מאיסטנבול, אנקרה וערים גדולות אחרות הכי נוח לטוס לאדנה. בשטח הפארק יש חניון, שירותים ודוכני משקאות. בכניסה למוזיאון יש לשלם עבור כרטיס נפרד — המחיר המדויק ושעות הפתיחה עשויים להשתנות, ולכן מומלץ לברר מראש.

טיפים למטייל

הזמן הטוב ביותר לטיול בקרטהפה הוא האביב (אפריל–מאי) והסתיו (ספטמבר–נובמבר). בקיץ בצ'וקורוב חם מאוד (עד +38 °C) ולח, במיוחד בשעות הצהריים; בחורף עלולים להיות גשמים ובוץ. המוזיאון פתוח בדרך כלל בין השעות 09::00–17::00 (בחורף — עד 16::30), אך בחגים דתיים עלולים להיות שינויים.

יש להקדיש 2–3 שעות לביקור בעיר ובמוזיאון הפתוח. הביאו נעליים נוחות (בחלקים מסוימים השביל עולה במדרונות סלעיים), כובע, מים, חטיף, קרם הגנה. לצילום מומלץ לבחור בשעות הבוקר או הערב — האור הרך מדגיש את תבליט האורתוסטטים. השימוש בפלאש אסור באולמות; בדרך כלל גם חצובות אינן מותרות, כדי לא לעכב את זרם המבקרים. אין במקום מדריכי אודיו מפורטים בשפה הרוסית — כדאי להוריד חומרים מראש או לשכור מדריך מקומי (עדיף לתאם זאת מאדנה או מקדירלי).

קאראטפה משתלבת היטב עם אתרים אחרים באזור: הייראפוליס-קסטבלה (Hierapolis-Castabala), מבצר אדנה (Adana Kalesi), המוזיאון הארכיאולוגי של אדנה ומבצר טופראקאלה (Toprakkale). יחד הם יוצרים מסלול עשיר בשם "מהחיתים ועד העות'מאנים", שאורך 2–3 ימים. ללינה, הכי נוח לבחור באדנה — כאן יש מבחר רחב של מלונות מכל הקטגוריות, גסטרונומיה מצוינת ותשתית מפותחת. במשך יום וחצי עד יומיים באזור אוסמניה ניתן לראות את הכרונולוגיה המלאה של ההיסטוריה המקומית — מהחתים ועד העות'מאנים. לצלילה עמוקה יותר, אני ממליץ לקרוא לפני הנסיעה את תרגום הכתובת מאזיטיבאדה ואת המאמר הכללי על ממלכות החתים החדשים — זה יחזק פי כמה את הרושם מהביקור. קאראטפה תופסת בצדק את אחד המקומות המרכזיים ברשימה של כל מי שרוצה להבין את אנטוליה העתיקה.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — קראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה תשובות לשאלות נפוצות על קראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
קראטפה — עיר מבוצרת מהתקופה החתית החדשה מהמאה ה-8 לפנה"ס, השוכנת על גדות נהר סייהאן במחוז אוסמאנייה. שמה נגזר מהכתובת הדו-לשונית של השליט אזיטיבאדה, שנחקקה בו-זמנית באלפבית הפיניקי ובשפת הלווייתית ההירוגליפית. השוואת שתי גרסאות הטקסט אפשרה לחוקרים באמצע המאה ה-20 לפענח את ההירוגליפים החיתיים — משימה שעליה התלבטו במשך עשרות שנים. מבחינת חשיבותה לבלשנות ולהיסטוריה, תגלית זו מושווית לאבן הרוזטה של שמפולון.
אזאטיוואדה — שליט קאראטפה, שמונה לתפקידו על ידי המלך אוואריקוס מממלכת אדנאווי במאה ה-8 ובתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. בכתובותיו הוא מוצג כמפקד צבאי, בונה ומגן על נתיבי הסחר בין אנטוליה לסוריה. מתוך טקסט הכתובת: "במקום שבו בעבר אנשים פחדו ללכת בדרך — כעת נשים הולכות עם ציר". ככל הנראה, העיר נשאה את שמו — אזאטיוואדיה — מה שהופך אותה לאחת מההתנחלויות הנובו-חיתיות הבודדות ששמם הקדום ידוע בוודאות.
לאחר התמוטטות האימפריה החתית בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, קמו בפריפריה שלה מדינות יורשות קטנות — הממלכות החתיות החדשות (או הסורו-חתיות). הן שמרו על השפה החתית, על הכתב ההירוגליפי ועל המסורות האמנותיות. קראטפה הייתה מוצב גבול של ממלכת אדנבה, ששכנה בשטח מישור צ'וקורובה (Çukurova) של ימינו. עובדה זו הפכה את העיר לצומת אסטרטגי חשוב על הדרכים מאנטוליה לצפון סוריה.
בשנת 1946 גילה החוקר הגרמני הלמוט תיאודור בוסרט את האתר, בעקבות סיפוריהם של איכרים מקומיים על "ההר עם אבני האריות". חפירות שיטתיות נערכו בין השנים 1946 ל-1957 בשיתוף עם הארכיאולוגית הטורקית חאלט צ'אמבל. מאוחר יותר, חאלט צ'אמבל היא זו שהמשיכה בעבודות ארוכות השנים לשימור האתר והפיכתו למוזיאון. היא נחשבת לאחת ממייסדות הארכיאולוגיה הנשית בטורקיה.
זוהי החלטה עקרונית של הנהלת החפירות המדעית, שזכתה לתמיכת הרשויות הטורקיות: לשמר את קאראטפה כמוזיאון ארכיאולוגי פתוח ראשון מסוגו בטורקיה, בהקשר האותנטי. האורתוסטטים, פסלי האריות והספינקסים ניצבים בדיוק במקום שבו עמדו במשך שלושת אלפים שנה. כדי להגן עליהם מפני בליה ומשקעים, הוקמו סככות ופביליונים מזכוכית מעל האזורים היקרים ביותר. במקומות שבהם יש צורך, מוצגות ליד המקור העתקים מדויקים.
האורתוסטטים (לוחות אבן אנכיים בבסיס הקירות) מעוטרים בסצנות של משתה מלכותי, ציד אריות, ספינות עם חותרים, נגנים עם נבלים והקרבת קורבנות. סגנון הפיסול הוא טיפוסי לתקופת החתים החדשה: דמויות גוציות, בגדים ונשק מעוטרים בפרטים. עם זאת, בבאליאפים ניכרות השפעות אשוריות, פיניקיות ומצריות — עדות ייחודית לדיאלוג התרבותי במזרח הים התיכון במאה ה-8 לפנה"ס. תיאור הספינה עם החותרים הוא אחת העדויות החזותיות הנדירות ביותר על הצי הימי בתקופת החתים החדשים.
הנסיבות המדויקות אינן ידועות. ארכיאולוגים גילו שכבת אפר בעובי של כמה עשרות סנטימטרים הפרושה על פני השטח כולו — סימן מובהק להרס אלים. הגרסאות הסבירות ביותר: מסעות הכיבוש האשורים בסוף המאה ה-7 לפנה"ס או פלישת הקמרים. לאחר ההרס לא נבנה העיר מחדש, והחורבות כוסו בהדרגה ביער ונשארו בלתי ידועות למדע עד שנת 1946.
אין מדריך אודיו בשפה הרוסית בשטח המוזיאון. שלטי ההסבר מוצבים בעיקר בשפות הטורקית והאנגלית. אם ברצונכם להתעמק בהיסטוריה של האתר, מומלץ להוריד מראש חומרים בנושא, לקרוא את תרגום הכתובת של אזיטיבאדה ולשכור מדריך מקומי — הדרך הנוחה ביותר לתאם זאת היא מאדנה או מקדירלי.
המוזיאון פתוח בדרך כלל בין השעות 09::00 ל-17::00, ובחורף — עד 16::30. בחגים דתיים עשויים לחול שינויים. כרטיס הכניסה למוזיאון משולם בנפרד מכרטיס הכניסה לפארק הלאומי Karatepe-Aslantaş Millî Parkı. מומלץ לברר מראש את המחיר המדויק ואת שעות הפתיחה העדכניות באתר הרשמי של משרד התרבות הטורקי או בטלפון למנהלת הפארק, שכן התעריפים משתנים מעת לעת.
מותר לצלם, אך אסור להשתמש בפלאש באולמות הסגורים — הדבר מאיץ את התפוררות חיפוי האבן. בדרך כלל אין להשתמש בחצובות, כדי לא ליצור עומסים בשבילים הצרים. לקבלת התמונות הטובות ביותר של התבליטים, בחרו בשעות הבוקר או הערב: תאורה צדית רכה מדגישה בצורה הטובה ביותר את עומק התבליטים.
הפארק הלאומי Karatepe-Aslantaş Millî Parkı משתרע על שטח הררי לאורך מאגר המים של נהר Ceyhan. מלבד המוזיאון הארכיאולוגי, בשטח הפארק יש יערות אורנים, תצפיות מעל מאגר המים, חניון, שירותים ודוכני משקאות. הפארק מתאים לטיולים נינוחים בטבע בשילוב עם ביקור באתרים היסטוריים. מיקומו של המוזיאון על גבעה פותח נוף יפהפה לעמק הנהר.
במרכז העיר המוקפת חומה חשפו ארכיאולוגים את שרידי הארמון, שתכנונו, המכונה "ביט-הילאני", אופייני לאדריכלות החתית החדשה: כניסה מפוארת עם שתי עמודים ומרפסת רחבה. הקירות נבנו מאבן מסותתת ועוטרו באורתוסטטים שעליהם מתוארות סצנות ארמוניות. בסמוך לארמון נשתמרו יסודות של בתי מגורים, בתי מלאכה, אסמים, בורות מים ובורות תבואה — כלומר תמונה מלאה של החיים בעיר מבוצרת קטנה.
מדריך למשתמש — קראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה מדריך למשתמש ב- קראטפה (Karatepe) — עיר ניאו-חתית ואבן הרוזטה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
החודשים הטובים ביותר לביקור בקרטהפה הם אפריל–מאי וספטמבר–נובמבר. באביב עמק סייהאן מכוסה בצמחייה, והטמפרטורה נעימה לטיול רגלי על הגבעה. בסתיו החום פוחת, התאורה מתרככת — אידיאלי לצילום. בקיץ בצ'וקורוב הטמפרטורה עולה עד +38 °C, הלחות גבוהה; אם אתם נוסעים ביולי–אוגוסט, תכננו את הביקור לשעות הבוקר המוקדמות. בחורף ייתכנו גשמים וקטעים בוציים בשביל.
שדה התעופה הגדול הקרוב ביותר הוא Adana Şakirpaşa (ADA), במרחק של כ-125 ק"מ מקרטהפ. יש טיסות ישירות לאדנה מאיסטנבול, אנקרה וערים אחרות. מאדנה יש לנסוע בכביש O-52 / D-825 לכיוון קאדירלי, ולאחר מכן בכביש מקומי עד לסכר ארסלאנטאש. המרחק מאדנה הוא כ-125 ק"מ, זמן הנסיעה ברכב הוא 1.5–2 שעות. מאוסמאנייה לפארק כ-35 ק"מ. ללינה, הנוח ביותר לבחור באדנה: מבחר רחב של מלונות ותשתית מפותחת.
אין תחבורה ציבורית ישירה לפארק הלאומי קאראטפה-אסלנטאש. האפשרות הטובה ביותר היא רכב שכור: זה מאפשר גמישות בבחירת מועד הביקור והזדמנות לשלב את הטיול עם אתרים נוספים באזור. אם אין אפשרות לשכור רכב, הזמינו מונית מקדירלי או מאוסמאנייה — הנהגים מכירים את הדרך לפארק. תתאמו את ההסעה מראש, במיוחד בעונת השפל, כאשר יש פחות מכוניות.
הביאו נעליים סגורות ונוחות עם סוליות שאינן מחליקות: השביל עובר במקומות מסוימים על מדרונות סלעיים של הגבעה. בעונות החמות חובה להצטייד בכובע, בקרם הגנה מפני השמש ובכמות מספקת של מים — יש קיוסקים בשטח הפארק, אך בשעות השיא של הקיץ הם עלולים להיות עמוסים. לא יזיק לקחת איתכם חטיף קל, במיוחד אם אתם מתכננים לבלות במקום 2–3 שעות. קחו מצלמה ללא פלאש — השימוש בו אסור בפביליונים.
בכניסה לפארק הלאומי נגבה תשלום עבור רכב. כרטיס נפרד למוזיאון הארכיאולוגי עצמו משולם בכניסה לשטח האתר. מומלץ לברר מראש את המחירים המעודכנים ואת שעות הפתיחה — הם עשויים להשתנות בימי חג. המוזיאון פתוח בדרך כלל בין השעות 09::00ל-17::00 (בחורף עד 16::30). לביקור מעמיק מומלץ להגיע עם הפתיחה, לפני החום של שעות הצהריים והגעת קבוצות גדולות.
התחילו את המסלול בשער הצפון-מערבי: כאן מרוכזים האורתוסטטים המשומרים ביותר — סצנות של סעודה מלכותית, ציד אריות, ספינות עם חותרים ומוזיקאים. ליד השער ניצבות פסלי אריות וספינקסים, שהעניקו למקום את שמו השני — אסלנטאש ("אבן האריות"). התקדמו בנחת, תוך התבוננות בפרטי הלבוש, הנשק והסמלים על כל לוח אבן — דווקא בפרטים ניתן לקרוא את הסינתזה התרבותית של התקופה.
השער הדרום-מזרחי — הלב המדעי של קאראטפה. כאן בדיוק נמצאים האורתוסטטים עם הטקסט המקביל בשפות הפיניקית והלובית ההירוגליפית — "אבן הרוזטה של אנטוליה". קראו את תרגום הכתובת מראש כדי להכיר את הטקסט של "אזיטיבאדה" "ממבט ראשון". שימו לב לדמיון בין שתי הגרסאות — ניתן לראות זאת היטב גם ללא ידיעת השפות, בזכות הסידור הסימטרי של הסימנים.
לאחר הביקור בקרטה-פפה, מומלץ להמשיך את המסלול באזור. הירופוליס-קסטבלה (Hierapolis-Castabala) — עיר עתיקה במרחק של 30 ק"מ — תוסיף רובד היסטורי יווני-רומי. מבצר טופראקלה ומוזיאון הארכיאולוגיה של אדנה (Adana Arkeoloji Müzesi) ישלימו את התמונה מהחתים ועד ימי הביניים. יחד הם יוצרים מסלול עשיר בן יומיים-שלושה תחת הכותרת "מהחתים ועד העות'מאנים", עם בסיס באדנה.